התרבות האזורית בפלוריאנופוליס

באמצע המאה ה-18 הגיעו לאי סנטה קטרינה אלפי מהגרים מהאיים האזוריים, לפי ויקיפדיה. הם הביאו את האדריכלות שלהם, את החיים הדתיים, את הדיג, את גידול הקסאווה ואוסף סיפורים שעדיין חלק מזהות העיר. יליד האי מכונה בחיבה מאנזיניו (manezinho).

איפה רואים אותה

• Santo Antônio de Lisboa: קהילה שנוסדה ב-1751, עם כנסייה מוגנת ובתים היסטוריים.
• Ribeirão da Ilha: בתים ישנים וצבעוניים לאורך המפרץ הדרומי.
• Lagoa da Conceição: שדרת הרנדֵיראס (Avenida das Rendeiras, שדרת התחרניות) ומסורות הקהילה הישנה.
• המרכז ההיסטורי: הקתדרלה וכיכר Praça XV, שבה נולדה העיירה דסטרו (Desterro).

מסורות

• תחרת פקעות: טכניקת תחרה שהובאה מפורטוגל ומשמרת אותה התחרניות (rendeiras) של האי.
• בוי דה מאמאו (Boi de mamão): מופע עממי האופייני לחוף סנטה קטרינה, קומי באופיו, על מותו ותחייתו של שור, לפי ויקיפדיה.
• דיג מסורתי: קאנו, רשתות וסככות דיג ב-Armação, ב-Pântano do Sul וב-Barra da Lagoa.
• חגים דתיים: חגי רוח הקודש (Festa do Divino) וחגי הקדוש הפטרון של כל קהילה הם חלק מלוח השנה המקומי.

אגדות ומכשפות

סיפורים על מכשפות, מרפאות עממיות (benzedeiras) ויצורים דמיוניים הגיעו עם יוצאי האיים האזוריים ותועדו על ידי פרנקלין קסקאס. הם העניקו לאי את כינויו, אי הקסם (Ilha da Magia).

על השולחן

המטבח האזורי באי סובב סביב דגים, שרימפס, פיראו (מרק דגים סמיך עם קמח קסאווה) וקמח הקסאווה עצמו. ראו איפה לאכול.